top of page

אוֹדָה ליוסף באו

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם, אִישׁ עָתִיר כִּשְׁרוֹנוֹת יְחִידִי בְּמִינוֹ

בַּמִּכְחוֹל וּבָעֵט, שֶׁסִּפּוּר קוֹרוֹתָיו מְרַתֵּק וּמֻפְלָא הוּא;

אִישׁ אוֹפְּטִימִי חָסַר תַּקָּנָה, שֶׁצָּחַק גַּם בְּלֵּב גֵהִינוֹם

הַשּׁוֹאָה. זֶה סִפּוּר וְגַלְעֵד לְאָדָם אֲשֶׁר שְׁמוֹ יוֹסֵף בָּאוּ.

 

שְׁנֵי אַחִים צְעִירִים לְיוֹסֵף, אִמָּא צִילָה וְאָב אַבְרָהָם,

בִּקְהִלָּה יְהוּדִית טִיפּוּסִית שֶׁל מָסֹרֶת, שֶׁל חַג, יִקָרָה כֹּה.

מְעוּרִים בְּחַיֵּי הַיּוֹמְיוֹם, אוֹהֲבִים עַד מְאוֹד אֶת עִירָם,

עִיר וְאֵם בְּפוֹלִין, סַסְגּוֹנִית וְיָפָה לְהַפְלִיא, הַעִיר קְרַקוֹב.

יוֹסֵף (יוז'יו), סְטוּדֶנְט – מָה מֻכְשָׁר הוּא! – לִגְרָפִיקָה וּלְאָמָּנוּת.

כַּאֲשֶׁר עַל סִפָּהּ שֶׁל שְׁנָתוֹ הַשְּׁנִיָּה בַּפָּקוּלְטָה עוֹדֶנּוּ,

עֵת קָדְרוּ שְׁמֵי פּוֹלִין וּפָלַשׁ הַצּוֹרֵר, בָּן נְעַוַּת הַמַּרְדּוּת,

שֶׁזָּמַם בִּזְדוֹנוֹ לְהִכְחִיד אֶת הֶמְשֵׁךְ קִיּוּמוֹ שֶׁל עַמֵּנוּ.

הַיְּהוּדִים נֶאֶנְסוּ טְלַאי בִּזּוּי לְזִהוּי אֶל זְרוֹעַם לְהַצְמִיד,

וְהֻתַּר לְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת עִם הַטְּלַאי רַק עַד תֵּשַׁע בְּעֶרֶב.

הַנְּסִיעָה נֶאֶסְרָה עֲלֵיהֶם – לֹא רַכֶּבֶת וְלֹא חַשְׁמַלִּית,

מֻפְקָרִים, חֲשׂוּפִים בְּלֹא מָגֵן לְמִרְמַס, לִמְשִׁיסָה וְלְטֶרֶף.

עַל הַגֶּטוֹ שֶׁל קְרַקוֹב פָּשַׁט וְהָלַךְ הַמַּחְסוֹר, הָרָעַב.

מֵאֵימַת הַגְּזֵרוֹת, הַיְּהוּדִים חֲרֵדִים מְאוֹד פֶּן יְבֻלַע שׁוּב.

אַחֲרֵי שֶׁגֹּרְשׁוּ מִבֵּיתָם, הִסְתַּגְּרוּ בִּצְפִיפוּת כָּל בֵּית אָב,

וְאָכֵן, שׁוּב גֹּרְשׁוּ בְּלֹא רַחֵם לְמַחֲנֶה הַשְׁמָדָה בְּשֵּׁם פְּלַשׁוֹב.

 

בַּלְּבָבוֹת הַמְעֻנִים פִעָמָה הַתִּקְוָה כִּי הַזֵּד יְנֻצַח;

יַחֲלְפוּ (בִּמְהֵרָה, הַלְוַאי!) הַיָּמִים שֶׁל בִּזּוּי וְשֶׁל פַּחַד...

בְּהוּמוֹר מְעֻדַן יוֹסֵף בָּאוּ מְסַפֵּר בְּסִפְרוֹ "שְׁנוֹת תַּרְצַ"ח",

וְהַלֵּב מִתְכַּוֵּץ לְמִּקְרָא הַזְּוָעוֹת בַּנִּימָה הַמְּבֻדַּחַת.

 

נַעֲרָה וּשְׁמָהּ רִבְקָה הִקְסִים יוֹסֵף בָּאוּ עַד מְאוֹד וְהִרְשִׁים...

מִתְעַלֵּם מֵאֵימַת הַצּוֹרֵר, הוּא נָחוּשׁ לְהָעֵז וְלָשֵׂאת אֶת

אֲהוּבַת לְבָבוֹ. מְחֻפָּשׂ לְאִשָּׁה, אֶל אֵזוֹר הַנָּשִׁים

הִתְגַנֵּב, וְאִמּוֹ נִהֲלָה קִדוּשִׁים – לֹא כַּדָּת – שָׁם בַּסֵּתֶר.

אַרְטוּר סְפִּילְבֶּרְג שִׁחְזַר אֶת הַטֶּכֶּס הַזַּךְ בָּעוֹלָם הַמְּעֻוַת,

עֵת תֵּאֵר הַצַלַת יְהוּדִים בִּרְשִׁימַת אוֹסְקַר שִׁינְדְלֶר בְּסֶרֶט

(וּלְאַחֵר הַשִּׁחְרוּר הֵם חָזְרוּ, וְהַפַּעַם כַּדִּין וְכַדָּת,

חָגְגוּ בְּרֹב עַם, בְּשִׂמְחָה וּבְגִיל חֲתֻנָּה מְשֻׁחְזֶרֶת).

הוּא נִצַּל וְהִצִּיל יְהוּדִים בְּעֶזְרַת כִּשְׁרוֹנוֹ הַמַּדְהִים

לְזַיֵּף בְּדִיּוּק מֵרַבִי כָּל רִשּׁוּם, כָּל סִימָן וְכָל אוֹת, עִם

כְּלֵי שִׂרְטוּט וְצִיּוּר שֶׁבָּהֶם הוּא שֵׁרֵת אָז אֶת הַגֶּרְמָנִים,

בְּשִׂרְטוּט לְהַפְלִיא תָּכְנִיּוֹת, וּבִכְתִיב מְדֻיַק שֶׁל כְּתָּב גוֹתִּי.

מְשֻׁכְנָע כִּי עִדָּן שִׁלְטוֹנָם שֶׁל הַנָּאצִים יַקְדִּים לַעֲבֹר,

מִתְקוֹמֵם, וּכְּכָל יְכָלְתּוֹ מְנַפֵּץ אֶת גְּבוּלוֹת בֵּית הַכֶּלֶא –

בְּתַחְתִּית מִזְוַדַת הַשִּׂרְטוּט הוּא מַתְקִין וּמַסְוֶה מִין מִסְתּוֹר,

בּוֹ מַחֲבִיא מִסְמָכִים, רִשּׁוּמִים וּתְמוּנוֹת, וּבְיוֹצֵא כְּגוֹן אֵלֶּה.

בַּשִּׁחְרוּר, כְּאָמוּר, כִּי הוֹלֵךְ וְקָרֵב יוֹסֵף בָּאוּ מַאֲמִין,

וְכָל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ וְהַלֵּב בְּחַזֵהוּ פּוֹעֵם עוֹד –

עַל גַּבֵּי פִּסוֹת דַף דַּקִּיקִוֹת הוּא רוֹשֵׁם אוֹתִיּוֹת זְעֵר אַנְפִּין,

וּבַזּוֹ אַחָר זוֹ מִתְחַבְּרוֹת הַשּׁוּרוֹת לְשִׁירִים וּפּוֹאֶמוֹת.

הוּא כּוֹתֵב עַל אָבִיב וְעַל סְתָו, עַל חֶדְוַת נְעוּרִים...

שִׁירָתוֹ בַּמִּסְתּוֹר נֶעֱדֶרֶת כָּל שְׁבִיב שֶׁל זְוָעָה אוֹ שֶׁל פַּחַד.

הוּא חוֹרֵז אַסוֹנַנְטִית בְּחֵן, בְּמִּשְׁקָל וּבְסִגְנוֹן מְקוֹרִי

כְּמֵיטָב הַדִּמְיוֹן, בְּלָשׁוֹן פּוֹלַנִית עֲשִׁירָה וּמְשֻׁבַּחַת.

 

הַשָּׁנָה – אַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ – הָרְבִיעִית לְמִלְחֶמֶת עוֹלָם,

עֵת הַנָּאצִים הֵחֵלּוּ חָשִׁים, כִּי קִצָּם מִתְקָרֵב וּמַגִּיעַ –

הֵם בְּקֶצֶב גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ מְשַׁלְּחִים יְהוּדִים אֶל מוֹתָם...

הִנֵּה, אָז לְעוֹבְדָיו אוֹסְקַר שִׁינְדְלֶר הָיָה לַגּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ.

יוֹסֵף בָּאוּ לֹא יָדַע כְּלַל מִטוֹב וְעַד רַע אֵיךְ שִׂחֵק לוֹ הַפּוּר,

שֶׁגַּם הוּא נִמְנָה עַל הָעוֹבְדִים הַיְּהוּדִים שֶׁהוּבְלוּ אֶל הַיַּעַד

(וְחָלְפוּ עוֹד שָׁנִים, עַד שֶׁרִבְקָה גִּלְּתָה וְסִפְּרָה אֶת סִפּוּר

הַחֲלַפַת שְׁמָהּ בִּשְׂמוֹ. כָּךְ נִכְלָל בִּמְקוֹמָהּ בָּרְשִׁימָה הַנּוֹדַעַת).

 

שָׁם, בְּתֹפֶת שֶׁל אוֹשׁוִיץ גִּיְּסָה רִבְקָה בָּאוּ כֹּחוֹת נֶפֶשׁ עַד כְּלוֹת,

מוּל רִשְׁעוּת, מוּל שִׂנְאָה, מוּל זָדוֹן, שֶׁכְּמּוֹתָם לֹא יָדַע עוֹד הַחֶלֶד.

הִיא הוֹשִׁיטָה עֶזְרָה, עוֹדְדָה אֲסִירוֹת שָׁם כּוֹשְׁלוֹת-נֶחֱשׁלוֹת,

וְעַל אַף הִתְמָשְׁכוּת הָעִנּוּי, הָרָעַב, הַבִּזּוּי – הִיא נִצֶלֶת.

 

הַשִּׁחְרוּר הַמְּיֹחָל. שׁוּב בִּקְרַקוֹב. נוֹלֶדֶת הֲדַסָּה בִּתָּם.

מִתְאַבְּלִים עַל כָּל מִי שֶׁלֹּא שָׁב מִן הַתֹּפֶת. הַזּוּג בָּאוּ אֵינֶנּוּ

מִתְכַּוֵּן כְּלָל וּכְלָל לְהוֹסִיף וְלִחְיוֹת בְּעָבָר סְפוּג הַדָּם...

וּלְאַחָר הַשְׁלַמַת לִמּוּדַיו שֶׁל יוֹסֵף, הֵם עוֹלִים אֶל אַרְצֵנוּ.

כְּמוֹצְאִים שָׁלָל רָב, חִישׁ מַהֵר אֶת יוֹסֵף בָּאוּ גִּיְּסוּ לְ"מוֹסָד".

שֶׁכֵּן, יְכוֹלוֹתָיו לְזַיֵּף כָּל נַיֶרֶת – כְּלֶחֶם חֻקּוֹ הֵן.

הוּא הֵכִין מִסְמֲכֵי אַדוֹלְף אַיכְמַן הַנָּאצִי, ייִמַח שְׁמוֹ לָעַד!

וּלְהַבְדִּיל, הוּא הֵכִין מִסְמֲכֵי – יִזָּכֵר לִבְרָכָה – אֵלִי כֹּהֵן.

הוּא לָמַד חִישׁ מַהֵר, וְחִישׁ קַל הִתְאַהֵב בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית.

בְּמַזַּל טוֹב גַּם צְלִילָה, אָחוֹת לַהֲדַסָּה, נוֹסְפָה לְבֵית בָּאוּ.

 

בָּאֻלְפָּן הַקָּטָן שֶׁהֵקִים אָז צִיֵּר לְהַפְלִיא וְהִסְרִיט

אֶת סִרְטֵי אָנִימַצְיָה הֶחַלוּצִייִם, בְּצִיּוּד שֶׁבָּנָה הוּא

וְהִקְרִין בַּחַדְרוֹן, שֶׁהָיָה עֵת הֻחְשָך, לְקוֹלְנוֹעַ קְטַנְטַן...

בְּגוֹפַן שֶׁעִצֵּב הוּא יָצַר כּוֹתָרוֹת לְסִרְטֵי הַקּוֹלְנוֹעַ,

שֶׁצֻּלְּמוּ אָז בָּאָרֶץ, מ"סַאלַח שָׁבַתִּי" וְעַד "קַזַבְּלַן".

הוּא צִיֵּר, הוּא כָּתַב, וּמֹחוֹ הַפּוֹרֶה לֹא יָדַע כְּלָל מָנוֹחַ!

בְּעֲשֶׂרֶת סְפָרָיו שֶׁעָרַךְ וְהִתְקִין אוֹתָם מִלְּכַתְּחִלָּה,

בְּעִבְרִית (מָה מַפְלִיא אֵיךְ רָכַשׁ!) מְבֻדַּחַת וְגַם מְרַגֶּשֶׁת,

מִתְגַּלֶּה דִּמְיוֹנוֹ הַפּוֹרֶה. לְמָשָׁל, בְּסִפְרוֹ "בְּרִית מִלָּה"

הוּא רָשַׁם: יֵשׁ לִלְחֹם עֲבוּר לֶחֶם... טוֹבָה הַנְּשִׁיקָה מִן הַנֶּשֶׁק...

 

אַךְ עַל סַף תַּעֲרוּכָה חֲדָשָׁה הוּא חָלָה אֲנוּשׁוֹת, אַלְלַי!

אַרְבָּעָה חֲדָשִׁים נֶאֱבָק בַּחַיְדַּק הָאַלִּים, וַעֲדַיִן

הִתְלוֹצֵץ וְהִצְחִיק אֶת רוֹפְאָיו גַּם עַל עֶרֶשׂ הַדְּוַי...

כָּךְ נִפְרָד הוּא מִכָּל יַקִּירָיו, וּבְמִלּוֹת אַהֲבָה עַל שְׂפָתַיִם...

עַל זִכְרוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַשּׁוֹפֵעַ הוּמוֹר הַגּוֹלֵל לֹא יִסְתֹּם!

פָּעֳלוֹ וּדְמוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא יאֹבְדוּ מִלִּבֵּנוּ, חֲלִילָה!

הוּא מֻנְצָח בַּמּוּזֵאוֹן עַל שֵׁם יוֹסֵף בָּאוּ, שֶׁהָיְתָה סַדְנָתוֹ,

בְּנִהוּל שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו בַּמְּסִירוּת לַתִּפְאֶרֶת, הֲדַסָּה וּצְלִילָה.

הֵן עָרְכוּ וְסִדְּרוּ לְהַפְלִיא כָּל מֻצָּג הַמְּסַפֵּר עַל הָאָב.

פְּעִילוּת עַנֵפָה בַּמּוּזֵאוֹן הַזֶּה בִּרְצִיפוּת מִתְנַהֶלֶת.

הַבָּנוֹת מַצִּיגוֹת לָרֹב תַּעֲרוּכוֹת מִשֶׁל יְצִירוֹתָיו

בְּעָרֵי הַשָּׂדֶה הַשּׁוֹנוֹת וּבֶעָרִים הָרְחוֹקוֹת שֶׁבַּחֶלֶד.

 

מִפְעָלָן הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם עַד עַתָּה הוּא גַּלְעֵד וְעֵדוּת –

כִּי, כְּשֵׁם שֶׁכְּאָז, כֵּן עַתָּה לֶאֱכֹל לֹא פּוֹסֶקֶת הַחֶרֶב –

הֵן בָּנוּ וְהוֹצִיאוּ לְאוֹר לְזִכְרָהּ שֶׁל קֻפְסַת הַשִּׂרְטוּט,

מארז, לְהַנְצִיחַ אֶת בְּרִית הוֹרֵיהֶן, בו גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת –

הַסִּפְרוֹן הַזָּעִיר שֶׁל שִׁירִי יוֹסֵף בָּאוּ. וּבִכְדֵי לְהַלִיט

עָלָיו, כְּמוֹ בַּמִּסְתּוֹר, בִּמְקוֹם כְּלֵי הַשִּׂרְטוּט, הֵן הָגוּ לְהַצִּיב כָּאן

אֶת הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ נִכְלָלִים כָּל שִׁירָיו בְּתִרְגּוּם לָעִבְרִית,

וְאֶת זֶה הַמְּתֻרְגָּם לָעִבְרִית גַּם הוּא – זִכְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל רִבְקָה.

*     *     *

מָה הַסּוֹד? שָׁאַלוּהוּ; מִנַּיִן הַכֹּחַ הַזֶּה לְבָדֵר? אֵיך

הוּא שׁוֹלֵט לְהַפְלִיא בְּכֹחוֹ שֶׁל הוּמוֹר גַּם לָעֵת דָּאֲבָה?

הוּא הֵשִׁיב: הַהוּמוֹר הִנּוֹ בֶּן לְוָיָה לִי לָאוֹרֵךְ הַדֶּרֶךְ,

אַךְ כֹּחוֹ הוּא אך כְּסוּת לְכֹחָהּ הַשּׁוֹפֵעַ שֶׁל הָאַהֲבָה.

יוסף_באו...jpg

כן!

אפשר להזמין אותנו לקפה

(וירטואלי):

© 2020 יואל נץ. 

bottom of page