מבוא לתורת הצבעים

צחוק בצד

​

 

לְתוֹרַת הָעִצּוּב – שֶׁהִיא רַק אֶמְצָעִי –

בְּאָזְנֵי הַסְּטוּדֶנְטִים מַתוֶה גְּבוּלוֹתֶיהָ...

אֶת הַפֶּרֶק הַדָּן בְּתוֹרַת הַצְּבָעִים

מְטַבֵּל, כְּדַרְכִּי, בְּסִפּוּר מְבַדֵּחַ:   

עִירוֹנִי אֶחָד בָּא לְבִקּוּר בְּמוֹשָׁב,

וְנִרְאֶה שֶׁאֵינֶנּוּ כָּל-כָּךְ מִתְרַשֵּׁם, אַךְ   

הַמּוֹשָׁבְנִיק מַרְאֶה לוֹ אֶת נַחֲלוֹתָיו

וּמַשְׁמִיעַ הֶסְבֵּר עַל כָּל עֵץ וְכָל צֶמַח.

 

כֹּה לָהוּט לְהַלְהִיב אֶת אוֹרְחוֹ וּלְהַפְעִים –

הוּא מַדְגִים מוּל עֵינָיו אֵיךְ לִגְזֹם, אֵיךְ לָטַעַת....

*     *     *

"...שׁוּר: הִנֵּה לְפָנֶיךָ מַטָּע שְׁזִיפִים,

אֵין כְּמוֹתָם לְמַרְאֶה, לְנִיחוֹחַ, לְטַעַם!

 

יֵשׁ לִי כָּאן שְׁזִיפִים בְּכָל צֶבַע וּמִין.            

הִנֵּה, אֵלֶּה – שְׁחֹרִים, תַּאֲוָה לְעֵינַיִם!.."

"מָה אַתָּה מְדַבֵּר? הֵם הֲרֵי אֲדֻמִּים!"

"זֶה מִפְּנֵי שֶׁכָּעֵת יְרֻקִּים הֵם עֲדַיִן!"