מעשה באדם

בסופו של דבר

 

​

מַעֲשֶׂה בָּאָדָם, מִין סוֹפֵר-מְשׁוֹרֵר-מְתַרְגֵּם,

שֶׁסְּפָרָיו רָאוּ אוֹר, נִדְפְּסוּ, נִמְכְּרוּ וְנָפוֹצוּ;

וְלַמְרוֹת שֶׁסּוֹפְרִים-מְבַקְּרִים לֹא הִרְבּוּ לְפַרְגֵּן –

הִתְעַלֵּל וְחָפַר בִּשְׂפַת עֵבֶר כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ הוּא.

 

עַל מִשְׁקָל וְחָרוּז הוּא הִקְפִּיד (אִישׁ מוּזָר!) כַּיָּאוּת,

וְהָיוּ אַף גַּם מִי שֶׁקָּרְאוּ, הִלְּלוּ וְהֶחְמִיאוּ.

אֲבָל מָה – בְּאַרְצֵנוּ הַזֹּאת, בְּמִילְיֶה שֶׁל סִפְרוּת –

חוּץ מִשְּׁנֵי גְּמַלִּים וּגְדִי אָז לֹא יָדְעוּ כְּלָל מִיהוּ...