הגיל... הגיל...

עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו

​

סְתָם זָרִים בְּשָׁלוֹם מְקַדֵּם לֹא אַחַת, אַךְ 

לְעִתִּים לֹא מַבְחִין שֶׁמּוּלִי בָּא חָבֵר;

מְסַפֵּר הֲלָצָה –  "מָה, תַּגִּיד, לֹא שָׁמַעְתָּ?

זוֹ בְּדִיחָה שֶׁהָרֶגַע כָּאן יוֹסְקֶה סִפֵּר!"

וַאֲנִי מְבֻיָּשׁ מִתְנַצֵּל-מִתְבַּדֵּחַ

כָּל אֵימַת שֶׁפּוֹלֵט אֵיזוֹ שְׁטוּת אוֹ טוֹעֶה:

"לֹא אֵדַע מָה יוֹתֵר: אִם יוֹתֵר לֹא שׁוֹמֵעַ,

אוֹ הַאִם – נַהֲפֹךְ הוּא – יוֹתֵר לֹא רוֹאֶה!"

אַךְ רוּחִי עִמָּדִי, עוֹד חַיָּה וּבוֹעֶטֶת;

אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר לֹא כְּזָקֵן וְרָגִיל,

לֹא מַמְצִיא, לֹא מַרְצֶה בִּרְהִיטוּת וּבְשֶׁטֶף;

לֹא כִּתְמוֹל, כְּשִׁלְשׁוֹם הַבְּרִיאוּת וְהַגִּיל - - -

אַךְ כָּל עוֹד הַנֶּכְדָּה תִשְׁתוֹבֵב עִם הַנֶּכֶד,

וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח – שׁוּם דָּבָר לֹא אָבוּד!

מָה לִי דְּוַי, מָה מִחוּשׁ? הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק עוֹד –

יֵשׁ סִבּוֹת לְמַכְבִּיר לְחַיֵּךְ, אָז – Touch wood!