נעליים

 

 

מַעֲשֶׂה בְּנַעֲלַיִם –

סְקוּפּ שֶׁלֹּא סֻפַּר עֲדַיִן:

 

נָעַל שְׂמֹאל הִיא שְׂמֹאלָנִית,

יְמָנִית – יְמָנָנִית.

הַשְּׂמָאלִית כֹּה רְצוּצָה:

הִתְבַּלָּה בָּהּ הַמַּצָּע;

הוּא – קְלוֹנוֹ לֹא יִמָחֶה עוֹד –

הִתְרוֹקֵן מִן הַאִידֵיאוֹת.

אֲגוּדָל בְּצַד עָקֵב

מְבַקֵּשׁ מַסְלוּל עוֹקֵף.

 

הַיְּמָנִית בְּחַרְטוֹמָהּ

הִתְנַחֲלָה בָּאֲדָמָה.

הַשְּׂמָאלִית זוֹעֶקֶת: "נֶגֶד!

זֶה מִזְּמַן שׂוּמָה לָסֶגֶת!

שֶׁאִם לֹא נָחוּשׁ לָצֵאת,

נִסְתַּבֵּךְ בְּיֶתֶר שְׂאֵת!"

הַיְּמָנִית אֲבָל בִּבְרוֹךְ,

כִּי אָרֹךְ מִדַּי הַשְּׂרוֹךְ...

הַשְּׂמָאלִית לוֹחֶשֶׁת חֶרֶשׁ:

"סוּלְיַתִי דָּרְכָה עַל פֶּרֶשׁ."

 

נַעֲלַיִם, אַלְלַי,

אֵיךְ נֹאמַר – לֹא אַי-אַי-אַי...

 

לַיְּמָנִית, זוֹעֵף וְסָר,

כָּךְ הִטַּפְתִּי לָהּ מוּסָר:

"אֶל נָא תִּתְעַקְּשִׁי כְּמוֹ פֶּרֶד;

סֹגִי נָא וְלוּ כְּזֶרֶת!"

הִיא עוֹנָה לִי: "הֵרָגַע,

כְּבָר חָוִינוּ נְסִיגָה –

יַחַד שְׁתֵּי הַנַּעֲלַיִם –

הִשְׁתַּטַּחְתָּ אָז אַפַּיִם!..                              

אֲבַקֵּשׁ, עַל כָּל פָּנִים,

בַּל תִּמְשֹׁךְ לִי בִּלְשׁוֹנִי!

אֶל הַיַּעַד בְמַפְגִּיעַ

בְּשָׁלוֹם כְּבָר לֹא נַגִּיעַ."

 

דְּא עָקָא.. אוּלַי עָדִיף

נַעֲלַיִם לְהַחֲלִיף?