פזמונים ברוח "צ'סטושקי" רוסיים

​

 

מַעֲשֶׂה בָּאַהֲרֹן

שֶׁיָּצָא מִן הָאָרוֹן;

כְּשֶׁשָּׁמַע עַל הַקוֹרוֹנָה,

הִתְחָרֵט, וְשָׁב אֲרוֹנָהּ.

 

וְאַחִינוּ יַעֲקֹב,

"מַסֵּכָה", אָמַר, "זֶה בְּלוֹף!"

גְּלוּי פָּנִים יָצָא לָרְחוֹב,

...הוּא כְּעֵת בְּאִיכִילוֹב.

 

לֹא רָצוּ לִישֹׁן, רָצוּ לְהִשְׁתַּגֵּע!

עַד אֲשֶׁר יָרַד הַמַּהְפָּךְ:

הַשְּׁכוּנָה שְׁלֵוָה, גַּם הָרְחוֹב רוֹגֵעַ –

כָּל הַחּוֹטֳמִים צְמוּדֵי מָסָךְ.

 

כָּל "הַתּוֹתָחִים" הַחֲכָמִים נָדַמּוּ.

לַחֲכָמָה הַסְּיָג הוּא – לַלָּשׁוֹן בַּלָּם.

יֵשׁ אֲשֶׁר תּוֹהִים, כַּמָּה אָכֵן חָכַם הוּא,

שֶׁחוֹטָמוֹ דָּבוּק אֶל טֶלֶפוֹן חָכָם?

 

לַחָכְמָה הַסְּיָג הִיא הִשְׁתִּיקָה – יָדַעְנוּ.

יֵשׁ גַּם הַסּוֹבְרִים שֶׁהִשְׁתִּיקָה פְּסוּלָה.

זֶה שֶׁבְּאָפְיוֹ וּמִטִּבְעוֹ שַׁתְקָן הוּא,

הוּא אוּלַי חוֹשֵׁב מִחוּץ לְקַפְּסוּלה