קלינאית התקשורת
עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו
קְלִינָאִית הַתִּקְשֹׁרֶת מַרְצָה וּמְפָרֶטֶת –
מִלְּוֹתֵיהּ, אוֹת-אוֹת, מֻקְרָנוֹת לִצְפִיָּה –
כֵּיצַד חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה נֶחֱלַשׁ וּפוֹחֵת, עֵת
הַמָּזוֹר הַגּוֹאֵל הוּא מַכְשִׁיר הַשְּׁמִיעָה.
לֹא הָגִיתִי עֲדַיִן
תַחְדִישׁ: "מִקְשָׁבַיִם";
הַמַּכְשִׁיר בְּאָזְנִי לֹא גָּרַם לִי בּוּשָׁה...
שִׁסַּעְתִּי דִּבְרֵי הַמַּרְצָה בִּמְשׁוּבָה, עִם
מִין קְרִיצָה מְבֻדַּחַת, וּמְשֻׁעֲשָׁע:
"מִן הַדִּין, בִּרְשׁוּתֵךְ, גַּם עַל זֹאת לְהַצְבִּיעַ –
לְמַכְשִׁיר הַשְּׁמִיעָה עוֹד תְּכוּנָה מְעֻלָּה:
שְׁלִיפָתוֹ מִן הָאֹזֶן הִיא מֶסֶר מַרְגִּיעַ
שֶׁל דְּמָמָה מְעַנֶּגֶת, שֶׁל שֶׁקֶט מֻפְלָא!"
קְלִינָאיִת הַתִּקְשֹׁרֶת הֵשִׁיבָה נִסְעֶרֶת:
"הַיְּכֹלֶת לִשְׁמֹעַ הִיא לֹא הֲלָצָה!
הַלְּקוּת שֶׁלָּכֶם מְחַיֶּבֶת בְּלִי הֶרֶף
מַאֲמָץ וּדְרִיכוּת!" – כָּעֲסָה הַמַּרְצָה.
אַחַר כָּךְ נָעֲצָה
הַמַּרְצָה
בִּי עֵינֶיהָ:
"תִּתְכַּבֵּד נָא כְּמִי שֶׁתּוֹכוֹ כְּבָרוֹ,
אֶת זְקָנְךָ וּשְׂפָמְךָ, בִּמְחִילָה, לְגַלֵּחַ –
שֶׁכֵּן מִן הַנִּמְנָע אֶת שְׂפָתֶיךָ לִקְרֹא!.."
אַךְ אֲנִי בְּלִבִּי מְוַתֵּר בְמַפְגִּיעַ
עַל שִׂיחוֹת בְּטֵלוֹת בְּלִי הִסּוּס וּלְבָטִים;
וּבִמְקוֹם כָּל אוֹנִי לִשְׁמִיעָה לְהַשְׁקִיעַ,
מִתְכַּבֵּד וּמַקְשִׁיב לְנִבְכֵי נִשְׁמָתִי.
