אֵהוּד סוֹפֵר אָמָּן הוּא,

חָכָם וּמְמֻלָּח.

אַךְ בְּמִילְיֶה שֶׁלָּנוּ – 

אֲבוֹי, סוֹפֵר נִדָּח.

 

הָאִישׁ מֻכְשָׁר לְאַלְלָה!

אַף שֶׁרָאוּי כַּדִּין –  

מִמֶּנּוּ הֵם וָהָלְאָה,

פְּרָסִים וְכִיבּוּדִים.

 

יַדְעָנוּתוֹ מַגַּעַת

עַד לֵב מֶרְחָב וּזְמַן,

אַךְ הוּא נִבְעַר מִדַּעַת

בְּלִיקוּקֵי יַשְׁבָן.

 

כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ...

וּכְמוֹ אֵיבָר זַכְרוּת,

כָּךְ מְדִירִים אֶת אֵהוּד

מִמְּדוֹרֵי סִפְרוּת. 

 

אַךְ לְאֵהוּד – לֹא פֶּתִי! – 

בּוֹעֵר בָּעֲצָמוֹת:

פּוֹתֵחַ אִינְטֶרְנֶטִי

עִתּוֹן מִשֶּׁל עַצְמוֹ.

 

כָּתַב (וְעַל הַמַּאֲפִיוֹת

צִפְצֵף וְהִתְעַלֵּם) 

רוֹמָנִים, בִּיוֹגְרַפיוֹת

הוּא לְעָשׂרוֹתֵיהֶם.

 

הוּא לֹא חָדֵל מֵרֶצֶף 

עִלּוּס, גַּם אַהֲבָה,

בְּלִי פֶּסֶק זְמַן, אוֹ קֶצֶב,

מֵאָז "הַמַּחְצָבָה".

 

כְּמִיהָה עוֹד לֹא נָגוֹזָה,

לִיבִּידוֹ לֹא כָּמַשׁ – 

אִם חַיִּימְ'קֶה שְׁפִּינוֹזָה

אוֹמֵר זֹאת בִּמְפֹרָשׁ.

 

מִינֵי זִמָּה לְפֶלֶא,

אִינְסְטִינְקְט לֹא בָּר כִּבּוּשׁ

(כַּיּוֹם, עַל שֶׁכָּאֵלֶה –

כּוֹלְאִים בַּקַּלַבּוּשׁ).

 

הָעֵת לֹא נָחָה; נָעָה

כְּאִילּוּ בְּמֵזִיד!..

שְׁמוֹנִים מָלְאוּ לַנַּעַר – 

נָרִימָה לוֹ כּוֹסִית!