top of page

פג בגיל מופלג

 

"יוֹם הֻלֶּדֶת עַלִּיז! בֵּן כַּמָּה אַתָּה, סַבָּא?"

"בֵּן שְׁמוֹנִים וְשָׁלוֹשׁ." וְהַנֶּכֶד צָחַק:

מְסִבָּה שֶׁכָּזֹאת – עוֹד סִבָּה לִמְסִבָּה בָּהּ:

סַבָּא יוֹאֵל הַיּוֹם בַּגִּימַטְרִיָּה: פַ"ג!"

 

כִּי נֶכְדִּי מַעְיָן הוּא בֵּן תֵּשַׁע וָחֵצִי.

יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי תַּחְבִּיבִים, וּבָהֶם הוּא עָסוּק:

כַּדּוּרְסַל וְחֶשְׁבּוֹן. מְדַלֵּג וּמְקַפֵּץ עִם

הַדִּיּוּק בְּחִשּׁוּב וְעִם בּוּל בַּחִשּׁוּק.

 

כל תַּחְבִּיב הוּא "מַגְנִיב". יֵשׁ עָדִיף? לֹא – אַחַת הִיא.

אַךְ נָשׁוּב לַמְּסִבָּה; בַּחֲלוֹף פ"ג שָׁנִים,

מִסְתַּבֵּר – מֵעֵין פָּג, כִּבְיַכָל, פֹּה הִגַּעְתִּי

לָאֲוִיר הָעוֹלָם הַזֶּה טֶרֶם זְמַנִּי.

 

הֲבָנַת הָעוֹלָם כְּבָר מִמֶּנִּי וְהָלְאָה.

הָאֶרְדוֹף וְאַשִּׂיג? הַה! אֲנִי מְסֻפָּק.

דַּי, נוֹאַשְׁתִּי, הֵרַמְתִּי יָדַי וְנִכְנָע לָהּ,

בְּגִילִי הַמֻּפְלָג, בּוֹ אֵינִי אֶלָּא פָּג!

 

חֶרֶף זֹאת שֶׁהַכֹּל כָּאן כַּדִּין וְכַדָּת הוּא,

בַּבְּרִיאָה נֹשְׁתָכְּחוּ מִן הָאֵל כָּל יָכֹל

כָּל הַבִּיטְס וְהַבַּייטְס וְהַטוִיטר, הַסְטַטוּס

כָּל הַטַבְּלֶט, הַסְמַרְטְפוֹן, הַקּוֹנְפֵרֵנְס-קוֹל.

 

בְּנֵי תִּשְׁחֹרֶת לוֹמְדִים לְקָחָם מִפִּי גוּגְל;

בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים כָּל קוֹטְלֵי הַקִּנִּים

רַק מַפְנִים קֻשִׁיוֹת מִכָּל זַן וְכָל סוּג אֶל

הַזָּקֵן שֶׁצָּבַר נִסָּיוֹן רָב-שָׁנִים.

 

הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ בְּחֹפּזוֹ הִרְחִיק לֶכֶת.

נִסָּיוֹן רָב-שָׁנִים? זֶה פַּסֶה, זֶה נִלְעַג!

אֶת רָזֵי עוֹלָמֵנוּ מַסְבִּיר לִי הַנֶּכֶד,

בְּגִילִי הַמֻּפְלָג, בּוֹ אֵינִי אֶלָּא פָּג!

פג.png

כן!

אפשר להזמין אותנו לקפה

(וירטואלי):

© 2020 יואל נץ. 

bottom of page